<h1>שבלי הלקט סימן קכ"ד</h1>
<h2>דף קיג.</h2>
בספר התרומה מותר אדם לקשור חגורו לטבעת הדלי כדי לשלשל הדלי בבור למלאותו מים, שיתירנו לאסור בו מתניו. אבל חבל דעלמא אסור שהוא שלקיימא. ואם נפסק החבל באמצע אסור לקשור שני ראשיו יחד אלא עונבן, כדתנן קושרין דלי בפסיקיא שזהו בחגורו. חבל דלי שנפסק לא היה קושרו אלא עונבו, דהלכה כרבנן דשרו עניבה. כתב אחי ר' בנימן נר"ו כללא דמילתא קשר שלקיימא שחייבין עליו הוא קשר שדעתו לקיימו ואינו יכול להתירו באחת מידיו. אבל קשר שדעתו לקיימו ויכול להתירו באחת מידיו, או קשר שאינו שלקיימא ואינו יכול להתירו באחת מידיו אסור אבל אין חייבין עליו. ובהדיא תניא בתוספתא [שבת פי"ב] זה הכלל כל קשר שהוא שלקיימא ויכול להתירו באחת מידיו או קשר שאינו שלקיימא ואינו יכול להתירו באחת מידיו אין חייבין עליו עד שיהא קשר שלקיימא ואינו יכול להתירו באחת מידיו. קשר שדעתו לקיימו שבת או חדש פטור אבל אסור. דעתו לקיימו לעולם חייב חטאת, אין דעתו אלא ליומו מותר לכתחילה.
